<h1>ספר הישר לר"ת — חידושים סימן קנ"ב</h1>
<h2>דף ז.</h2>
[קידושין י' ע"א] האי לבדו מיבעי ליה לכדתניא ומתו גם שניהם עד שיהו שניהן שוין. בדינן (שניהן) שיהא חנק בשניהן או נהרגין. דהאי קרא בחנק כת'. אבל אין חנק בשניהן כגון שהיא קטנה בתולה מאורסה שאין דינה בחנק אם היתה נערה אלא סקילה פטור הבועל מסקילה (מסקינ') לר' מאיר דפטר בשילהי ד' מיתות הכא על הקטנה מאורסה (ב)[מ]סקילה וגם מחנק מפטר מהאי טעמא כיון שסופה לבא לידי נערה מאורסה דבסקילה ואינו שוה לדינה לר' יאשיה דקבעי התם לר' מאיר דפטר הבא על הקטנה מסקילה לגמרי ממעט ליה אפי' מחנק או דילמא [מ]סקילה ממעט ליה אבל חנק איתיה ומוקי כתנאי לר' יאשיה פטור לגמרי דדריש ומתו גם שניהם ולר' יונתן דאמ' ומת האיש אשר שכב עמה לבדו כלומ' אע"פ (שדינן) [שדינו] אינו שוה לדין שהיא ראויה לו לכשתהיה נערה מיתתו בחנק והיינו דכת' לבדו במיתה בפני עצמו בחנק שאינה ראויה לאותה מיתה שהיא בסקילה וכולי קרא יתירא הוא. (וחייב) [לחייב] חנק [הבא] על קטנה מאורסה דלגופיה לא איצטריך דהא כת' קרא אחרינא ולנערה לא תעשה דבר. וכן מוכיח בשילהי ד' מיתות דקבעי התם קטנה מאורסה לר' מאיר וכו' מומתו גם שניהם וכו'. אומתו גם שניהם שאין הבא על הקטנה נהרג לא נהירא לי דלא מישתמיט תלמודא למיפטר הבא על הקטנה ולימ' ר' יאשיה היא. ואנן תנן [נדה מ"ד ע"ב] כל עריות שבתורה מומתין על ידה והיא פטורה. וליכא לפרושי שיהו שניהם שוין שיהו שניהן בני עונשין כמו שפירש רבינו ש"י ולפטור הבא על אשת איש קטנה דא"כ כי פריך ליה והכת' ומתו גם שניהם לדברי ר' מאיר אמאי לא פריך נמי לרבנן דאמרי דהבא על הקטנה מאורסה בסקילה דהא אין שניהן שוין דאין שניהן בני עונשין. אבל לפי פי' ר' אין לגמגם דליכא למיפרך הכי לרבנן דהא שניהן שוין שהבא על הקטנה לרבנן בדין סקילה וגם היא אם היתה בת עונשין דינה בסקילה כמותו. תוס' יצחק בר' מאיר. ועוד שאין לשון זה ומתו [משמע אלא] שיהו שניהן שוין במיתת סקילה או במיתת חנק אם הגיעה לכלל שנותיה.
